הרגע שבה דרכה כף רגלה של נגה שלו על במות האינדי הקטנות בתל-אביב, היה הצעד הראשון במסע לכיבוש התואר "הדמות הכי אקסצנטרית באינדי הישראלי", ואמנם קשה למצוא דמות נשית אחרת שמעורבת במספר פרוייקטים כה שונים ונבדלים האחד מהשני והמוגשים על ידה במימיקה ושפת גוף מוסיקלית כל כך.

עוד בטרם הופיעה על הבמות, נטלה חלק בקבוצת תיאטרון רחוב פלורנטיני בשם האובואים, כשלצידה "שחקנים" אחרים שימשיכו עמה כברת דרך לעתיד כגון תמר מאנס ואלעד זאב. טבילת האש המוסיקלית הראשונה היתה בהופעותיו הראשונות של הצמד NX2 עם נגה שץ ב-2005, כאשר היא אמונה על הבאס. השוגייזינג של NX2 נקלט היטב ברדארים של אוהדי האינדי התל-אביבים והצמד עצמו שותף ברוב האירועים המרכזיים של הלייבל פיתקית, שהולידה פרוייקטים נוספים עם אמני הלייבל.

ב-2007 יצא אי.פי הבכורה של NX2 בשם "Dreams on Fire" (דוקא בלייבל sShaking recordss) כאשר בשלב זה נגה הופיעה תכופות עם הרכב אחר - שוורצע קינדר, יחד עם אורי ליכטיק על התופים, עודד ורטש על הבאס, אלעד זאב על הגיטרה והיא ותמר מאנס תומכות ווקאלית. שוורצע קינדר ניגנו ג'אם סשנים ארוכים מאולתרים ומפתיעים, שחלקם (במכללת הד) הוקלטו ויצאו באלבום אפונימי (2007, פיתקית).

עוד באותה שנה יצא אלבום האוסף השלישי של הלייבל ובו שיר הסולו הראשון שלה, "משפריצה". היא התארחה בשיר "בעולמי נפל דבר" מתוך אלבום הסולו של אלעד זאב, "אל תפחד מהמחשב" והקירבה הגדולה שנוצרה עם מוביל האמנים בלייבל, דני הדר, הוביל לדואט "מה לעשות" מתוך אלבומו השלישי, "מה מה מה". זאת ועוד, ביולי 2007 יצא אי.פי משותף לשניהם בשם "כמה אהבה", הכולל שיר למילותיה של יונה וולך, "לא חיה בכלל".