אם בשבוע שעבר הזכרנו על קצה המזלג את הסצינה הישראלית בניו-יורק, כדאי שנזכיר שלמטבע שני צדדים, וגם בענייננו אין יוצא מן הכלל - קיימת סצינה אנגלו-סקסית לא קטנה בכלל בישראל. לאחרונה, מתפתח מאד תחום הפולק והקאנטרי בעולם. יש הרבה באזז סביב הז'אנר הזה, כך נדמה. מג'וני קאש דרך ווילי נלסון, עבור בברט יאנש, וויל אולדהאם, לוסינדה וויליאמס, המשך בדיקסי צ'יקס, שאניה טוויין (בימיה המוקדמים) וכלה בלורטה לין, אגדת פולק-קאנטרי יאנקית שג'ק ווייט סוגד לאדמה שעליה היא דורכת. השם הכי חם לאחרונה במחוזות אלו הוא דוונדרה באנהרט, שאולי אחראי יותר מכולם להייפ המחודש סביב האמריקנה הזו.
עבור הרבה עולים בשנות הארבעים והחמישים, לא בא בחשבון לוותר על פיסת הפולקלור הזו, במיוחד אם הם עלו הנה מארצות הדרום של ארה"ב או אנגליה. לשם כך, החליט צמד נשוי בשם ג'ודי ולין לואיס (לין הוא הבעל) להקים את The Tzora Folk Club, פאב ומועדון פולק וקאנטרי בקיבוץ צרעה, ליד בית שמש. באתר המועדון, הם מבהירים שהאמנים במקום אינם מרוויחים שקל ,אפילו לא עבור ההוצאות שלהם, ותשלום הכניסה מכסה רק את הכיבוד הקל והבירה חינם שנותנים להם. מה שמשאיר את מטרת הג'אמים שם לפאן נטו.
קודם נכיר את הצמד. הצמד האנגלי התיישב בקיבוץ צרעה לפני 20 שנה ויותר. יש להם רגש מיוחד למוזיקת פולק ובלוגראס מהזן הישן והטוב. ג'ודי שרה בנערותה עם אחיה במספר אירועי צדקה בלונדון והסביבה. בארץ היא חברה במקהלת יד חריף ואף שרה במספר פסטיבלים בשוודיה, פינלנד, הונגריה וצ'כיה. ללין, בעלה, יש הסטוריה יותר עשירה. בפיפטיז באנגליה הוא חטא קצת ברוק'נ'רול אבל ב-1965 עבר למוזיקת בלוגראס ושותף בהרכבים מקומיים כגון The Malcolm Price Trio ו-The Clay County Travelers, שעליה נאמר The Best British Bluegrass Band ....... ever. הרכב נוסף היה The Southern Ramblers שנהג לתרום משיריו עבור תחנת הרדיו של ה-BBC. בארץ הוא חבר בהרכב Jerusalem Folk וגם מלווה אמנים אורחים כגון פול גראהם ואייברי אליסמן באנסמבל שאותו הוא מכנה The Bluegrass Incident. על כולם נרחיב בהמשך. את הצמד תוכלו לתפוס מופיע בפאב צרעה, מדי שנה בפסטיבל "סולם יעקב" ולאחרונה אף הוציאו דיסק בשם While The Night Goes By.
בהינתן המקום לפרוק בו את הכיף המוזיקלי שלהם, יימצאו גם החברים שיבואו לעשות זאת. באתר ישנו אינדקס עם האמנים וההרכבים שמופיעים / הופיעו בפאב ו/או שיתפו פעולה עם הצמד בעבר (הרשימה מכילה 150 שמות לפחות) ואנו כאן נתמקד בכמה מהם שכדאי להזכיר. רוב השמות מאד לא צבריים, כצפוי. סוזאן ג'נינגס, שלי אלן, סאנדי קאש, מארק קלארפילד, בטסי ג'פרסון, דייב רוביקס, לינדה קראר, שון דיקין...כאלה. הבה נצלול על כמה.
חכמוני (Hachmoni) הוא זמר-יוצר שהגיע מדרום קליפורניה לישראל ב-1975. חמש שנים התגורר בקיבוצים, בזמן זה כתב 150 שירים. הופעת הבכורה שלו היתה ב-1994 בפסטיבל "סולם יעקב" בגן השלושה ושם הוא גם מופיע מדי שנה. בשנים האחרונות הוא מופיע בפאב צרעה, מנסה את החומר החדש שלו על הקהל. כהגדרתו, "My music is a mixture of styles, sometimes protest, sometimes enlightening".
סוזאן ג'נינגס היא סוג של משיח בקהילה הזו. היא הביאה בעצמה לארץ כלי שאין לי מושג מה שמו בעברית אבל על פי האנגלית הוא דולצ'ימר (או Appalachian dulcimer). הכלי האמריקני הזה נחשף כאן להרבה עולים שזכרו אותו מימיהם באמריקה וכיום ישנה בארץ Israel Dulcimer Society. האגודה הזו נוצרה ע"י ג'נינגס כשבביקורה בארץ (1994-1997) החלה להופיע לפני קהל ירושלמי. לפני כן הקימה אגודה זהה בפיניקס, אריזונה וכרגע היא עושה אותו דבר בלנקסטר, פנסילבניה. כשעזבה את הארץ, התנדבו מספר אמנים למלא את מקומה. האגודה מקיימת מפגשים על בסיס שבועי בירושלים ובאתר ניתן לקרוא את הדרך שעשו חבריה עד לאהבת הכלי הזה (לורי אורנשטיין מספרת שהיא מצאה אחד כזה מאובק בחיפה, דבי שוורץ בכלל רצתה לנגן על נבל אך לא מצאה כזה בישראל). רשימת החברים באגדות הדולצ'ימר הישראלית מכילה את מרגו טפר-שוץ, דינה רוקביץ', עדה מוריאל, מארק גיטלסון, ג'ושוע גודמן (ובתו בת ה-9, אלי!!) , ג'ודי גאנצ'רואו ועוד. לא רע בשביל כלי שאף אחד לא שמע עליו.
סאנדי קאש היא תושבת בית שמש, ממש מול הקיבוץ. עיתון הג'רוזלם פוסט כינה אותה "Stand-up comedy with guitar". המומחיות שלה היא שירים שנכתבו מסיפורים של סופרים מעורפלים כגון דר וויליאמס, כריסטיאן לאבין, ג'ון פורסטר, קאמיל ווסט, דיויד רות' ועוד. ב-2003 יצא אלבומה האחרון, A Thing So Real שעליו נכתב באחת הביקורות ב-CD Baby: "A very special woman with a superb voice sings songs which touch your very soul. The song 'Strangers With One Heart' can't help but move you to the verge of tears, 'The Madlibs Song' will have your rolling with laughter, 'The Children's Brigade' will haunt you and 'Giorgio Perlasca' will help restore your faith in humanity. Well done!"
זמרת בולטת נוספת בסצינה היא שלי אלן. נולדה בשם שלי אלן אייזנברג בברוקלין, היא שרה בבתי קפה ופסטיבלים באיזור מגוריה עד שבאמצע שנות ה-70 עלתה לישראל. היא מלווה את עצמה בגיטרה ומגוונת בשירי רוק, פולק, בלוז, בלוגראס וקאנטרי. בארץ היא עבדה עם מועדון התאטרון וגם ניגנה עבור תכניות בגלי צה"ל כמו גם מופיעה קבועה בפסטיבל "סולם יעקב". ב-2000 היא הוציאה אלבום בשם "Shot out in the Night". אלן היתה שותפה למספר הרכבים ביניהם Southern Comfort (עם הזמרת אסתר היינס) , SheRock (יחד עם בטי מעוז [לשעבר להקת גידול ביתי] ושגית שיר, שכיום מנגנת גם בהרכב הנקרא מים שקטים עם אריאל שרבקובסקי ממרסדס באנד) וטריפוד (עם לארי גמליאל ומרסי שרייר).
The Unstrung Heroes הוא הרכב די ביזארי שנולד בהוספיס של שרותי הבריאות בירושלים. ההרכב מונה 3 רופאים, אח ונגנית דול'צימר! את דבי שוורץ הזכרנו כחברה במועדון הדולצ'ימרים הישראלי, מארק גיטלסון הוא קיבוצניק מיטבתה מולטי-אינסטרומנטליסט (באס, גיטרה אקוסטית ופסנתר) שעובד למחייתו כאח בהדסה עין כרם במחלקת "אם וילד", בארי קנישקובי הוא דוקטור ממבשרת וכנר לעת מצוא ומשלימים את ההרכב הזוג הנשוי אורה פלטיאל ומארק קלרפילד, המטולוגים שעלו מקנדה. אן רחל (ובשמה המלא, אן רחל סילברמן-לימור) היא אשת אשכולות שעיסוקיה בין היתר הם זמרת, גיטריסטית, מחנכת ומשוררת שהתגוררה זמן מה בירושלים וחזרה לארה"ב. היא הופיעה בצרעה ואף הקליטה אלבום בשם Time Passes By (יצא ב-2000). עליו נכתב ב-CD Baby: "The songs share a common spirit, as if Ann was on the cusp of a sad ending and a hopeful new beginning. I can hear the empowerment of a woman starting over...Ann's singing style is like Suzanne Vega's in that she sounds like she's speaking in tones; ...Golden sun, rainbow colored skies surround you as you go. Move forward arms open wide, you've nothing to do but grow: That's Ann Rachel's joyful philosophy of life, in 3/4 time from Whenever You're You. A gifted, soulful songwriter, she has a lot to say, and she says it well with this beautiful, diverse, collection of songs"
פול גראהם הוא בלוגראסר, נגן מנדולינה ואחד שקופץ מדי פעם לג'אם סשן בפאב של צרעה. הצמד לואיס יודע לספר שהם ניגנו איתו הרבה פעמים, כמו גם בהרכב "The Bluegrass Incident" שהוזכר לעיל. בזמנו החופשי הוא פועל כסאונדמן פרילאנסר עבור תכניות טלויזיה וסרטים ברחבי העולם.
רוי סקודרו הוא עוד פעיל בכיר במה שמכונה English-speaking folk community בישראל. הוא החל ליצור ולשיר עוד ב-1962 בגריניץ' וילאג'. מאז הספיק להופיע בבלגיה, הולנד, גרמניה, ארה"ב, יוון וישראל, כאן הוא מתגורר בכרכור. ב-2000 יצא תקליטו With the Help Of Angels שעליו נכתב: "Great music, terrific lyrics, impeccable instrumentals -- Ray Scudero's disc brings joy to the ear and refreshes the mind and heart. Every aspect of "With the Help of Angels" -- the songs themselves, the recording process, the instrumentals and the instruments too -- is the work of a master craftsman. The disc has something for everyone: the wistful "Northern Wind," the delightful "We're Going on a Picnic" and "When You're Not Looking," and the beautiful "Lullaby in C." Give this disc a listen and take it into your home and your heart". ב-2003 התגלה אצלו גידול במח ובאתר הבית שלו אתם מוזמנים להתפלל לשלומו. אמן.
ג'יל רוגוף נולדה בניו-זילנד ועלתה לישראל ב-1979. היא מתמחה במוזיקה מסורתית , במיוחד אנגלית וקלטית. היא הופיעה בפסטיבל "סולם יעקב", הקונצרטים שלה בפסטיבל אבו-גוש נמכרו מראש ובאמתחתה ארבעה אלבומים, האחרון שבהם "The King’s Well" יצא ב-2003. חגי חטרון כתב עליו ב"הארץ" (מתורגם לאנגלית כפי שהובא ב-CD Baby): ""Her performance...was another world... here the high standard - a wondrous experience... -- was [achieved] precisely because of the restraint, the intimacy, the spare approach. Rogoff has a voice that caresses; and accompanying herself on lap harp and guitars, she introduced the folk-music tradition of the British Isles (in English and several forms of Gaelic) with a long and delightful flow of humanity and gentleness..." כמו כן, היא ייסדה שני ארגונים: The Jerusalem Harp Circle עבור נגני נבל ואת ISF - ארגון הפולק הישראלי שאת הבטאון שלו, Folk Notes , ניתן למצוא באתר של הפאב.
וכמו בכל סצינה, גם כאן אפשר למצוא סופרגרופ. הרכב בשם Jerusalem Folk פעל בתחילת ימיה של המדינה וחברים בו רוב גיבורינו עד כה: פול גראהם (מנדולינה ושירה), אן רחל (שירה וגיטרות), בארי קנישקובי (שירה וכינור), לין לואיס (בנג'ו וגיטרות) ובתוספת שני נגנים - גלעד לימור ורון דקלבאום. ההרכב הופיע בתאטרון הפרגוד בירושלים, בפסטיבל "סולם יעקב" ובתכנית "קאנטרי בקיבוץ" ברשת ג'. סוג-של סופרגרופ נוסף הוא קיבוץ גלויות. בהרכב זה חברים ג'יל רוגוף, רוי סקודרו, מארק גיטלסון, ג'ודי ולין לואיס ופול גראהם. זהו לא הרכב במובן הרגיל של המילה, אלא העובדה שבהרבה אירועים שאליהם הוזמנו החברים בנפרד הם מגלים את האחרים, ובפרץ ספונטניות עולים על הבמה לביצוע מספר שירים לסיום הערב.
הלהקה האולטימטיבית בסצינה היא The Bluegrass Incident. כאשר נגן הבנג'ו ג'ון קושמן התארח בארץ, הוא כינה הרכב עמו ניגן בפאב בשם The International Bluegrass Incident. ויראו החבר'ה כי טוב, ולמען אלוהי התמצות אימצו את הגירסא המקוצרת. ההרכב, שכולל את הלל מוגל, ג'ושוע גודמן וארי מאירסון (The Bean Blossom Boys), פול גראהם ולין לואיס (Jerusalem Folk), מארק גיטלסון (The Unstrung Heroes), שי טוכנר ויונתן מילר (הפונדקאים, מילר היה אף חבר ב"הופה היי" ו"כמו צועני") וחברים נוספים (אייברי אליסמן, ידידיה פריימן, דני שרבן, אלימלך בן מאיר) ליוותה בארץ אמנים נוספים כגון אסתר היינס, מייק הולמס, סטיב טות', ג'רי וויסנטובסקי ועוד. כל אלה, טיפה בים של חובבי הפולק והבלוגראס בארץ. לפרטים נוספים בקרו באתר של פאב צרעה.