העברית - הכל הסתבך

אני מקוה שבשביל העברית הכל בא על מקומו בשלום. נסיון שלישי אחרי Blush ו-Blush & Lure והפעם בעברית (DUH). הסינגל הקודם שלהם (הכפול) היה יציאה ממכרת, ממותקת אפילו, במיוחד מסיבת כיתה (משירים הומו-אירוטים נגמלנו עוד בתקופת קרח 9). הסינגל החדש דוקא מזכיר יותר את "בוא" עם השירה המהורהרת-מרוחקת ונגינת הצמר-גפן, עד כי אין מנוס מלהזכיר את הצמר-גפן עצמו כסוג של השפעה...הרי אלה Pulp. דוקא החזות של אורון שרי מזכירה יותר את מובי, שלמרות שמחזיקים ממנו כגאון מוסיקה לא קטן, מיצה את עצמו די מהר. הבה נחזיק אצבעות שלעברית יש בארסנל אמירה מעניינת יותר ממובי. השיר עצמו חביב מספיק בשביל לזמזם אך בעל מקדם מכירות מוגבל למדי. נחוצה עוד עצם מהלהקה בשביל לגבש דעה לכאן או לכאן. כרגע אני עדין באמצע המגרש.

אמסטפ - הכל מילים

לעידו לדרמן, מנהיג אמסטפ, יש אומץ לא מבוטל. הוא הכריז לא אחת ובריש גלי שאת המוסיקה שלו הוא אוהב Nu-Metal. דהיינו קורן, לימפ ביזקיט, לינקין פארק ודומיהם. קראתי היכנשהו שהוא אפילו השתתף בהופעה של קורן בה הם חתמו על אלבומיהם. אומץ, כי להכריז בתקופה שלנו שלהקות אלו הן ההשפעות שלך זה לא מאד מחמיא. רבים רואים בז'אנר הזה את המזרחית של אמריקה, ז'אנר שהוצף בלהקות נטולות כשרון שמילאו את הואקום בעידן הפוסט גראנג' ובינינו, לא נראה לי שאתם יודעים שגם לקורן וגם לביזקיט יצאו חומרים חדשים השנה. עד כדי כך הם מעניינים.

מצד שני, בכל רע יש גם טוב וגם ללהקות אלו היו 15 דקות של חומרים טובים ואפילו אני מהנהן לפעמים עם פרד דורסט את Rollin' (ובוודאי כשהוא צורח give me something to break!). הכל מילים, הסינגל הראשון מתוך האי.פי הראשון שלהם, "אזרחות זרה", מעתיק בכשרון רב, אחד לאחד, את חוקי הז'אנר. אשכרה לימפ ביזקיט בעברית צחה. אז נכון שהז'אנר גוסס והטרנדים מגיעים לישראל כהרגלם כמה שנים אחרי, אבל כשזה טוב - זה טוב. והשיר הזה...ובכן...טוב.

מים שקטים - בחצי הלילה

"בחצי הלילה" הוא בחצי הדרך לאלבום קלאסיקה כנראה. למרות שהשיר לא מגיע לרמתו של "אהובתי המתה" הקודם של וולך, הוא עדין מפתיע וכובש. שגית שיר צולחת עוד נסיון בהצלחה, כאשר היא מוסיפה בתים משלה לשיר המקורי של רחל. גם הפעם השיר מינימליסטי ושואב את כוחו מהלחן האקוסטי שלה, שמחלחל לאט לאט.  בפזמון היא שרה "לא חולמת לבדך כי אין כל כך על מה". אני הייתי חולם שהשירים שלהם ייכנסו לפלייליסט במקום איה כורם אבל כנראה שזה באמת חלום באספמיה. אני משער שהשיר מסתובב במחוזות 88FM כי מגיע לו תחנה עם אוריינטציה איכותית. אם גם שם הוא לא, אולי לא כדאי שיהיה בכלל רדיו בארץ.

שיר השבוע: GuestHouse - My Mind

הטרנד ההלך וגובר של "פרוייקטים" עובר שפה. אחרי רייכל, מטרופולין של מאירי ו-30 של צורף את כהן,  מגיע המפיק המוסיקלי אורן שטרית ומחלק לחבריו (כגון ניר גבע מסקוויד, שי פלד מאפטרשוק ושרונה נסטוביץ' שדופקת כרטיס גם כאן, כמו במטרופולין ) צ'ופרים סמי-אלקטרוניים (את הראשון - הקאבר המוצלח ל-Jesus Jones הוא נטל לעצמו). בינתיים זה נשמע טוב. טוב מאד אפילו. הזוכה הפעם היא חני ברמנסקי שמאיישת תפקיד זהה לזה של רוני אלטר (פלאשבק: משתתפת נוספת במטרופולין) באי.פי המאגניב של 16 פולי. My Mind הוא שיר טריפ הופ סלאש צ'ילאאוט נוסח מורשיבה ואורירי כמו Air (קצת יותר קצבי מ-All I Need, שמבוצע גם כן ע"י זמרת אורחת) שכל באר לאונג' תל-אביבי מדושן היה שמח לאמץ וגם אני. אחלה של שיר.