לא יכולתי לומר זאת יותר טוב בעצמי. כך, בעצם, מסכם דויד פרץ בסינגל החדש שלו את המחשבות והתחושות שלי שמתרוצצות לי בראש כבר מספר חודשים: ניסיתי. באמת, ניסיתי. לפעמים אפילו בכוח. ונכשלתי.
חיפשתי אינספור תירוצים – עוברת עליי תקופה רעה, או שהייפ מסביב הקפיץ את הציפיות יותר מדי גבוה. אמרתי לעצמי שאני זקוקה לשמוע את זה טוב יותר, להתרכז יותר...אבל כמה שלא ניסיתי, זה לא עזר: לא הצלחתי להתאהב באלבום של דויד פרץ.
חתיכת הצתה מאוחרת, אפשר לומר. "מה היא נזכרה פתאום?!", אתם שואלים? כך התגלגלו העניינים, ואולי טוב שכך – אגרתי מספיק אומץ כדי לכתוב את מה שיש לי לומר בלי לחשוש (יותר מדי) מתגובות נאצה או שלל איומים כלשהם, עכשיו כשההייפ דעך מעט; הרי לצאת עם ביקורת לא מחמיאה מי יודע מה – בלשון המעטה – על דויד פרץ, זה לא פחות מהתאבדות וירטואלית. אני מניחה שלומר שהדבר שהכי אהבתי באלבום כלשהו זו העטיפה היפייפיה שלו (שני קידר, אלא מי?), זה מעט אכזרי – לכן אני לא אומר זאת. מה שאני כן אומר, זה שלמרות שלקחתי מספר חודשים "להתרגל", השמעתי אותו לעצמי בכל הזדמנות שהייתה לי... נכשלתי.
נכון, דעתי התרככה מעט והתרגלתי לאלבום עם הזמן; אך עדיין אפשר לומר שההבדל בין האלבום שציפיתי לשמוע לבין האלבום ששמעתי במו אוזניי הוא תהומי. לא הייתי בטוחה למה לצפות, פרט לעובדה שזה הולך להיות אלבום קלאסיקה שישנה את התרבות הישראלית, או משהו כזה. לצערי, לא מצאתי אף דבר שהזכיר את הציפיות הללו ב"הייקו בלוז" – אלא רק משהו שנשמע כמו שיר אחד ארוך. עם כל ההייפ והביקורות המהללות, קשה היה שלא להיכנס עם ציפיות בשמיים מלכתחילה, ואולי בעצם זו הייתה הטעות שלי. מה שכן, אני חייבת להוריד את הכובע בפני אנשי Hiss Records, שעשו לאלבום הזאת יחצנות בצורה מאסיבית כמו שמעולם לא ראיתי, והשאר בהחלט חייבים לקחת מהם שיעור או שניים.
זה לא שהאלבום רע; הוא ממש לא רע. יש בו כמה נקודות אור שאני יכולה להנהן ולמלמל, "האממ... נוט באד" – אבל אין בו משהו מיוחד, לא משהו שלא יכולתי לשמוע בלא מעט מקומות אחרים. אין כאן משהו שגורם לי להתפעל, להתרשם או אפילו ללחוץ על כפתור ה-repeat. תרשו לי אולי להגזים לרגע – אבל סך-הכל, האלבום די סתמי ומשעמם.
עם כל ההערכה שיש לי למר פרץ, ובאמת יש לי – הוא לא זמר גדול במיוחד. הוא הזכיר לי פה ושם את מיכה שטרית, רק פחות טוב. היו רגעים שאפילו הרגשתי מובכת כשמלמלתי לעצמי, "זה פשוט לא זה..." – אני מניחה ששיתוף הפעולה עם נועה בביוף ("יפה כמו שקט", "עוד שיר אחד וזהו") ניסה לכפר על כך. גם כמה שלא ניסיתי לעשות לעצמי "סוויץ'" בראש, לא הצלחתי לנתק את ההקשר שעשה לי "הייקו בלוז", שיר הנושא הפותח את האלבום, עם "פזמון ליקינטון". אם הייתי קטנונית עוד הייתי שואלת, "מה זה בכלל 'הייקו בלוז'?!" אבל למי איכפת. תראו לי מישהו שסגור בדיוק על מה זה Wonderwall, לדוגמא, וזה לא הפריע מי-יודע-מה לאף אחד. אבל בכל זאת, המילים – "הייקו בלוז, חייב לזוז"?! קום און, דויד, בתור אחת שעוקבת אחרי הבלוג שלך, אתה מסוגל ליותר מכך.
השיר אחריו, "עצוב כמו מים", למרבה האירוניה שמח, קצבי ומוצלח יותר מקודמו; עושה חשק לנסוע על נהר, רחוק-רחוק, עם חלונות פתוחים, משקפי שמש ומפוחית (שהייתה באמת יכולה להוסיף מאוד). מה שכן, אני אתן קרדיט היכן שצריך – והוא די נדרש בבלדה "יפה כמו שקט", השיר המוצלח ביותר באלבום. יכולתי דווקא לדמיין בקלות את פיטר רוט שר אותו. השיר עצמו נחמד, המילים נעות איפשהו בין נדוש למרגש, אך הסולו של בביוף בסוף השיר הוא מה שהופך את השיר ליפה הרבה יותר, יפה כמו שקט.
"ניסיתי ונכשלתי", כאמור – הסינגל החדש, הוא דווקא אחד השירים החלשים באלבום. השירה פה מאומצת, חלשה, חסרת רגש. המילים אומנם מוצלחות, אבל לא מספיק כדי להציל את השיר מבחינתי. את "עוד שיר אחד וזהו", לדעתי, היה צריך להשאיר לנועה בביוף. הקול של הבחורה מקסים ומרגש והשירה של פרץ בשיר הזה שברה את העדינות שהשיר הוצף בו מההתחלה. נכון, זה לא אלבום הסולו של בביוף ולכן לא צריך להקדיש שיר שלם לזמרת הליווי – אבל אם זה עבד לדמיאן רייס וליסה האניגן, זה יכל לעבוד גם כאן. מה שכן, מישהו חייב לידע את הבחורה שעד כמה שהקול שלה יפייפה, נורא קשה להבין מה היא שרה.
"כמה מילים לפני שהולכים": סך-הכל, יש לי תחושה שהאלבום הנ"ל לא היה זוכה להייפ הגדול שהוא זכה לו לולא היה מדובר באישיות נחשבת בסצינה האלטרנטיבית. לא הצלחתי למצוא באלבום הזה משהו מיוחד שיכולתי לומר שהצדיק את כל ה"טרארם" שמסביב. מה גם שמפליאה אותי העובדה שעד היום לא נתקלתי בביקורת שלא שיבחה את האלבום, אבל אני מניחה שזה נחמד להיות מיוחדת לעיתים. נו טוב. הייקו בלוז, חייבת לזוז.
39)
על הפנים של אלבום - נפילה קשה - רוני [
22/06/2008 ]
על הפנים של אלבום חבל איש מקסים ומוכשר אבל שר גרוע וחומרים ממש ילדותיים משהו האלבום פשוט לא עובר ההופעה ממש משעממת
38)
אכן אלבום משעמם ביותר - יהלומה [
29/03/2008 ]
37)
יופי של ביקורת - mushon [
18/01/2008 ]
לא חשבתי שמישהו יעיז לדבר סרה ביקיר הזירה, אבל גם אני די התאכזבתי מהאלבום. לצערי גם להייפ המוגזם היה חלק בענין וחבל
36)
זה די מפתיע לראות קבלת פנים שונה - תום [
13/01/2008 ]
וזה גם די מפתיע אותי שזה מפתיע אותי.
מעבר לדיבורים פה, השירים אם טובים יותר או פחות מעבר למתדיינים כאן, ידברו בשם עצמם.
תנו לזמן ללכת.
35)
לא מסכים איתך בכלל בלאקי - DRORIKO [
31/12/2007 ]
שום דבר לא יצא כאן מפרופורציות דיסק או אומן אלוד בריםש נאי יכול לנהל עליו דיונים של עמודים שלמים , כמו כולם כאן אני מניח כי כן מוזיקה זה דבר שהוא מאד מרכזי בחיים שלנו ואני מניח שגם בשלך בסופו של דבר אם אתה טורח לכתוב באתר הזה שיצא לו שם של אתר לחולי מוזיקה בלבד(בעיקר אלטרנטיבית)
34)
קצת פרופורציות אנשים כולה דיסק וזהו - בלאקי [
31/12/2007 ]
אני קורא פה תגובות ואומר לעצמי "אפשר לחשוב על מה מדובר" כאילו אנשים, פרצה מלחמה או משהו? הלו? כולה דיסק. ואפילו אם באמת היה דיסק כל כך מוצלח ומעניין עדיין זו הייתה הגזמה פראית כל ההתייחסות הזאת. אבל בטח ובטח כשמדובר בדיסק הזה של דוד פרץ שכמו רוב המגיבים פה גם אני חושב שהוא רחוק מלהיות מלהיב. זה ממש הייפ על כלום אבל כמו כל הייפ, גם ההייפ הזה ייעלם וישקע ובסוף תישאר המוזיקה עצמה שהיא ממש סתמית ולא מעניינת.
33)
דוד ]פרץ - droriko [
29/12/2007 ]
ממש לא אהבתי את האלבום שלו (מי שמעוניין לקרוא למה מוזמן להיכנס לפורום ישראלית בווינט , פירטתי שם הרגע)
וכוחו של פרץ בכל מקרה הוא מאחורי הקלעים ומכן יצא שמו כ"מר אלטרנטיב" , תשמעו הוא היה אחד המוחות הכבדים בסצנה הירושלמית המטורפת של תחילת ה-2000 ועבד עם אומנים שאני אישית מעריץ כמו הפוריטנים הצעירים ואריאל קליינר ועוד כל מיני, אז כן מגיע לבן אדם הזה ריספקט , נכון שסינגר-סונגרייטר הוא לא אבל הוא ממש לא כלום כמו שמנסים להציג אותו כאן בתגובות
32)
חשבתי שרק אני מרגיש ככה - ערן מחלו [
28/12/2007 ]
ואני שמח להתבדות. גם לטעמי מדובר באלבום משעמם, חסר כל ייחוד וחן ומלא, אבל מלא בהייפ שהתגבש סביבו והזין אותו טוב טוב (ואני די בטוח שאי אפשר להאשים את דוד בזה). חבל, כי דוד פרץ מוכשר והוכיח זאת בכתיבתו וגם ב "העברה/אופקים" ו "בלובנד", ובהפקות שלו. כאן הוא בהחלט נכשל.
31)
בקרוב מאוד - דיסק אלטרנטיבי חדש - אלטערנינטבית [
26/12/2007 ]
לנינט. הדיסק יצא בלייבל האינדי החדש אלטער-נינטיבי וישלב גיטרות לצד קלידים כאשר ביחידת הקצב באופן מהפכני יהיה סאונד בס ותופים - וואי זה יהיה אלטערנינטיבי
30)
לרגישה לזיופים - אבירם ל. [
24/12/2007 ]
אפשר לאהוב ואפשר שלא, אבל לומר שהאלבום הוא בגדר נועז, יכול להרים גם גבות של סבתא פולניה שמרנית.
29)
להסחף בלי לנוע - רגישה לזיופים [
24/12/2007 ]
אבישי. מצבים כאלה מבאסים אותי שאני לא יכולה לענות לך ללא קהל. אין לזה קשר לבגרות, רק לפתיחות אולי הנאיביות איתה אני באה להאזין למוסיקה. התגובה שלי החלה לא בגלל שאני מצפה שאנשים יאהבו את שאני אוהבת, רק בגלל שחשבתי שלא הושקעה מספיק רצינות. יצירת דעה מוקדמת על יוצר ויצירה לכאן או לכאן מצריכה רצינות...
28)
חשוב לשים פוקוס על הדברים החשובים - ד.נ [
24/12/2007 ]
לגבי דויד, הוא בחור נחמד, כותב הרבה, פעיל וכו'. בלי קשר, כן אינדי, לא שמינדי. כן סחבקייה, לא סחבקייה וכו'. יש מספר פרמטרים שלא יעזור בית דין, וניתן להעריך מוזיקה. מעבר לענייני ההיפ, הסצינה, הכנות וכו'.
לדעתי דויד מספק מוזיקה ברמה פשוטה, לא אגיד פשטנית. מאוד, קטן, בלי יותר מדי משהו שיגרה ת'שכל. ולכן נשאר בדרך כלל לאוהבים את מה שהוא עושה - רק הנשמה.
זה די קשקושי בעיניי, אבל לא התווכח.
קצת חבל שהדיון כאילו סטה על חשבונו, אבל ממש טוב שהדיון התרחב, ודווקא דרך מר פרץ.
הז'אנר, אכן עלוב ביותר. אין בכל השמות המוזכרים כמעט אחד ששוה איזה התעניינות יותר מאשר סקרנות בדיקה. לא יותר. כולם מעכזבים. כולל נועם רותם ושותפי הז'אנר (אפילו האייקון עמיר לב, הוא לא יותר מצנון יבש, רקבובי ומשעמם. דקלמן עם גיבסון. שמחת זקנתי).
נכון, לא ליוותי את ההופעות הקטנות נטולות הבאז, כפי שהגדרת אותן. אני לא חושבת שאני מרגישה שהפסדתי משהו, וחוץ מזה - מה זה כבר משנה?
להאזין שוב? קרוב לחצי שנה (!) הקשבתי לאלבום הזה, שוב ושוב, לפני שהביקורת הזאת פורסמה. אני סגורה עליה ב-100% ודעתי לא תשתנה עם ההאזנה ה-101, או משהו.
שכולנו נמשיך לשמוע מוזיקה בכיף, בשמחה ובששון.
26)
לרגישה לזיופים - אבישי בושמלו [
24/12/2007 ]
ניכר שתגובתך נכתבה מחדרך לבך. אבל יש בה גם חוסר בגרות, הבגרות להשלים עם דעותיהם של אחרים. גם לי היו דיעות כאלה (לא כלפי דויד, כלפי הלהקות והאמנים "שלי"). וגם אני חשבתי שאם רק ייצאו האחרים מהשבלוניות, יוותרו על הציניות, יעמיקו מבעד לשטחיות, אם רק אשלח אותם להאזנה נוספת, אם רק יתמידו בהאזנות, יימנעו מסטיגמות, לא יודע מה...בסוף ייפול להם האסימון. בסוף נפל לי האסימון. התבגרתי והתגברתי.
לא כולם צריכים לאהוב את כולם. משפט כמו "ועדיין, זה יותר מלגיטימי לא לאהוב יוצר או יצירה" הוא צעד בכיוון הנכון, למרות שאף אחד לא ביקש את אשרורך לדבר. והמסע הארוך והרגשי שעברת אם מאן דהו לא הופך אותך ליותר "עמוקה" ופתוחה רגשית ממישהו אחר.
בכל זאת, תמיד כיף לקרוא על ההשפעה על החיים שנגרמת לאוהדים בעקבות החשיפה למוסיקה של אליליהם. המשיכי להקשיב, ליהנות ולאהוב אותם כפי שאת עושה היום. אשרי היוצר שאלו אוהדיו.
25)
יש לי דרך אחת שלעולם לא תאבד - רגישה לזיופים [
24/12/2007 ]
המתבקש, אחרי הכתבה הזו הוא לשלוח את הכותבת להאזין שוב. אמירות כמו שהשירה ב"ניסיתי ונכשלתי" נטולת רגש יכולות להאמר רק ע"י מי שלא ליוותה את מר פרץ בכל ההופעות הקטנות האלו נעדרות הבאזזז, ההילה ותארי ההמלכה שכל כך הזדרזו להצמיד לו. ה"ניסיתי ונכשלתי" בא בדיוק מתוך ההשלמה עם הפער בין מה שההמון אוהב לאהוב לבין האמת האישית שלו. והו, איך שהוא נאמן לאמת האישית שלו. פרץ לא זמר גדול ונדמה לי שגם לא נושף בעורפם של זמירים מקובלים, אבל המוסיקה שלו, כמו הלב שלו, שזורים בכל אות ובכל נשימה ובכל תו. נעצבתי לגלות את השטחיות שבה ניגשה הכותבת וחלק מהמגיבים למוסיקה. ועדיין, זה יותר מלגיטימי לא לאהוב יצירה או יוצר. התעכבות טיפה יותר קשובה לפרץ הייתה מובילה להבנה שהשירים האלה הם קצה קציהָ של האהבה העצומה למוסיקה, של הידע העצום שלו, של העושר הרב שלו שהתנקז לכדי ההייקו בלוז. מצטערת. לא אוהבת שממשבצים לי אנשים או תופעות ע"מ שיהיה קל יותר לתפוס אותם. הגדרת האינדי רחבה מדי וצבעונית מדי מכדי שתייצג משהו שאוהָב לאלתָר. אני אוהבת מוסיקה. אוהבת שמאתגרים אותי במוסיקה, אוהבת שמתייחסים אלי כאל מאזינה נבונה. דויד פרץ עושה את כל זה. בטקסטים שלו, בהלחנה שלו, בצליל הכה מיוחד שהוא רק שלו. אתן למי מכם להנות מ"התעוזה" החדשנית להתנגד למי שהוכרז אצלכם ממש כקונצנזוס. יתכן שזה ה-in החדש.
אני, אמשיך לשמוע מוסיקה. כמות שהיא. בלב פתוח.
24)
עוד נקודה - מיס [
24/12/2007 ]
העניין עם דויד פרץ זה שיש ממש קהילה של סוגדים לו וזה ספק למוזיקה ספק לאדם עצמו. הרבה מהללים את האלבום אבל לדעתי המקור להכל זה הרצון לפרגן לאדם שפעיל ויוצר בעיקר בשביל אחרים. אולי יש כאלה שהעצב שלו והצניעות נוגעים להם והם כל כך רוצים שיצליח ויפרגנו.. לא יודעת, כאילו היה ילד לא כלכך מקובל שהביא איזה עבודה מצ'וקמקת הביתה ואמא אומרת לו שהוא הכי מקסים, יצירתי וגיבור בעולם. לדעתי באמת צריך לעשות את ההפרדה הזו בין לפרגן לאדם לבין המוזיקה שלו. השמעתי את האלבום לחברה שלי, אוביקטיבית לחלוטין, לא שמעה מעולם על דויד פרץ וכל הטרארם המיותר הזה סביבו והיא אמרה שזה נשמע לה כמו אלבום של מישהו חסר ניסיון והאלבם עצמו מאוד שטוח, אין בו שום עומק או חידוש. כלכך פשוט וזהו. אולי הוא ניסה לעשות כזה אלבום, אני לא יודעת אבל הוא כן מבין דבר או שניים בהפקה ואם זה מה שיצא... הייתי גם בהופעת יומולדת שלו והנשק שלו ("קפצונים" :]) באמת נדוש כבר והקהל שלו לא כלכך גדל אלא נשאר עם אותם אנשים מעריכים, משפחה ושאר מפרגנים לו באופן אישי. וזה הכל. אני קוראת גם בבלוג שלו ויש לו כישרון מדהים. אבל הטקסטים שלו פשוט נוראיים לרות שברור שעומד הרבה מאחוריהם והוא בטח הקדיש כל שיר לאישה אחרת שהייתה או נמצאת בחייו. והרבה מתענגים על זה.. הוא רומנטיקן כזה אבל באיזשהו שלב רואים שאין כלכך הרבה מעבר למילים שלו
23)
מסכים עם הכתבה - שי ק. [
24/12/2007 ]
באמת צריך להיות אמיצה בגלל כל הנפשות הפועלות לצדו.
בראיון האחרון של פרץ במעריב מאוד לא אהבתי את "סלידתו" מתל-אביב שהיתה על סף הגזענות ומצטרפת לעליהום הכללי, הרדוד והמכליל על תל אביב שדי נשבר ממנו.
22)
כ"כ קשה לפרגן? את כותבת הכל מקנאה - שי פישר [
24/12/2007 ]
(לא, אני סתם מלגלג על טוקסקיסטים שלא אוהבים ביקורות שליליות) אני מסכים לגמרי איתך ועם המגיבים כאן מטה. עם זאת, דויד פרץ הוא טיפה בנחשול האינדי שמתרגש עלינו בשנים האחרונות, ושרובו זבל מוחלט. למה לבקר דוקא את פרץ? הוא בסה"כ פועל לפי חוקי הז'אנר.
21)
רוב האלטרנטיב הישראלי המוערך הוא די מחורבן - מאירה [
23/12/2007 ]
אבל קיים קשר שתיקה. האתר הזה מלא מבקרים וכותבים אוטומטיים מדי,צעירים מדי ומוטים מדי.
20)
ש...... - אבירם ל. [
23/12/2007 ]
לא צועקים, אומרים בלחש. איפה היינו כל הזמן הזה? שמענו דברים אחרים. כיף לדעת שלמרות שאתם אחרונים בסבב הצלחתם לעצור את הסחף. תודה.עוד Kettercat להמונים.
19)
אני חייבת להודות... - Kettercat [
23/12/2007 ]
שמשעשע (ומשמח!) אותי לראות שממש התפתח פה דיון בנושא. מעניין, למען האמת. בואנ'ה, תראו למה גרמתי... ;-)
18)
הצתה מאוחרת? - אבישי בושמלו [
23/12/2007 ]
אני חייב להודות שזו חכמה קטנה לצעוק עכשיו שהמלך עירום אחרי שהמצעד הסתיים. היכן הייתם כולכם בזמן אמת, כשכולם דיברו על האלבום? הרי הביקורת אצלנו מפורסמת אחרונה בסבב, חצי שנה לאחר ההשקה. אם הייתם מייצרים כזו מאסה של תגובות נגד בפורומים הרלוונטיים, לא היינו זוכים בקיוב למחמאות עבור "הצפת הדיון"...
(לא שאני מתנגד)
17)
אלבום טוב.. אלטרנטיבי לא. - אייל [
23/12/2007 ]
אני נהנה מהאלבום של דויד. הוא מופק טוב. לא הייתי קורא לו אלטרנטיבי. הוא בהחלט תופס מקום של כבוד בנישה של סופט קאנטרי או פולק.
16)
בגדי המלך החדשים... - טל [
23/12/2007 ]
נחמד שסוף סוף מתעורר איזשהו דיון לגבי מר פרץ. מערכת יחסי הציבור המשומנת של היס רקורדס (בוודאי במונחים של אינדי) גרמה לכך שהעברת ביקורת שלילית על האלבום תיחשב עזות מצח, חוצפה, כמעט בגידה בעקרונות חבריים "ראויים". כך יוצא שגם הביקורת הזאת היא ברובה מתנצלת.
והרגשתי לגבי האלבום היא אמביוולנטית מאד. מצד אחד יש בו כמה שירים יפים מאד וצניעות וביישנות ועדינות. מצד שני, ברגעים מסוימים הוא נשמע סתמי, בקושי מוזיקת רקע. ואין בו לא הייקו ובטח שלא בלוז.
אולי זה עוד מקרה של "גודל הציפיות". הרי הייתי בטוח שייפול דבר כשהאלבום יצא, ופתאום נפל לי לידיים מין אלבום נעבעך כזה, מאד אשכנזי, בטח שלא הדלתא של המיסיסיפי.
15)
היראה צבי את קרניו ? - שאולי [
23/12/2007 ]
ככה זו בועה, לא רואה את קרניה, או שמתבוססת במיץ של עצמה.
בועה תתנפץ, כל בועה. התנאי - התנפחות מעל רמת מתח פנים קריטית.
כל בועה. וירטואלית, בורסאית כלכלית והייפית/טרנדית/סוציולוגית.
עושה רושם שאיזה מגיב או שניים פה, נצמאים מחוץ למערכת הסגורה, ורואים את הדברים אחרת. לא חשוב מי צודק, לא אין מושג בכלל. אבל חשוב ביותר שיש פה זווית ראייה אחרת.
הדבר העקבי פה זה, אם אתה מחוץ לבועה/סצינה- אתה לא ממש חושב שדויד הוא כזה גדול. זו נקודה מהותית ביותר.
ההישג של דויד, עושה רושם, הוא בדיון המתפתח עליו. זה יעבור בשלב מסוים אלא אם כל הזמן ינפק מוזיקה, ולא מאמרי מערכת.
נשאר עם השירים ויהיה לנו דיון איתם. את מי זה מעניין מה הפובליציסט כתב . יהיו אנשים שכל מה שיהיה להם ביד זה שיר. לא מאמר, ויהיה כתוב יפה עד מאוד.
אני קניתי את האלבום וכבר ממש לא מדגדג לי לחזור לשמוע אותו. לא מגרה אותי. השירים קטנים במובן הלא מחמיא של המילה אפילו הייתי בתמונע. במסיבה הפרטית שלו.
ובאמת, לא הבנתי על מה הרעש. והיה שם הרבה רעש.
אז זה בסך הכל אלבום ראשון. פתיחה נחמדה. לדעתי רחוקה ממה שהטילו על כתפיה. כרגע, יותר מעניין לדבר על המסביב מאשר על השירים עצמם.
וזה עצוב.
14)
כן ולא. - אבירם ל. [
23/12/2007 ]
ראוי ורצוי - כן. טו מאצ' טו אסק? יס אינדיד. יו קנט אולוויז גט ווט יו וונט. ברמה האנציקלופדית, אפילו בתקופת האינטרנט, ראוי את הערכים לכתוב במבט לאחור, ובדעה צלולה, ולא בזמן התהוותם. כך הערך, יהיה תמיד כגוש פלסטלינה ביד יוצרו. באופן, כללי התייחסות לסצנה האלטרנטיבית כמיקשה אחת, מזכירה את התנהלות ועידות מפלגת הליכוד לדורותיה, עם נסיכים ומלכים. בסופו של דבר, הטעם שנשאר בפה, זה רק הבורקס. מעטים הם אלו, בהתבוננות לאחור, שמעצבים דור כזה או אחר, וחלקם הם סוג של טרנד או הייפ קצר חולף. זו גם גדולה וכישרון לדעת ליצר את זה.
13)
הכל נכון - אבישי בושמלו [
22/12/2007 ]
רק שהתייחסתי לכתבה הספציפית הזו (בה לא נטען שהוא ה-נציג). אולי זה לא היה ברור דיו. וכן, מפיק / פובליציסט ויוצר - ראוי שיספק תמיד את הסחורה. טו מאץ' טו אסק?
בכל אופן, רוב הציטוטים שהזכרת משקפים רגע נתון ביחס לאלבום כזה או אחר ולא אקסיומה. ברמה האנציקלופדית, הוא בהחלט ראוי לדברים. אין הדבר מתנגש עם דעה כזו או אחרת על אלבומו האחרון, כמובן.
12)
פובליציזם? - אבירם ל. [
22/12/2007 ]
יש לציין, שאינני משונאיו או אוהביו של דויד פרץ. אני פשוט אוהב מוזיקה. היא יכולה להיות עצמאית וחתרנית, והיא יכולה להיות מיינסטרימית, והיא אינה צריכה להגדיר את עצמה, אלא לתת לפרשנות לעשות את שלה.
אני שמח לדעת שדויד פרץ הוא פובליציסט מוערך, אך אינני שופט את היצירה ע"פ מדד הפובליציסטיות של העומד מאחוריה. אין לי השגות לגבי הטענה, שאפשר היה לצפות מאחד שכזה ליותר, כפי שטענת, אבל האם כל מי שהוא מפיק / פובליציסט ויוצר, חייב אכן לספק את כל הסחורה הזאת? האם זה עובד אחד לאחד?
אף אחד לא אמר שדויד הוא הנציג של הסצנה האלטרנטיבית? ציטוט מתוך אתרכם גורס אחרת לחלוטין. ראה ערך "דויד פרץ" מתוך האתר Qube.
אצטט מהאתר Qube עצמו מספר שורות: ---------------------------------------------- "ספורים האמנים הפועלים בארצנו על פי תורה סדורה, שמקורה בהבנה שורשית למוסיקה ולמקורותיה, כשבדרך הם מצליחים לשלב מזרח (הייקו) ומערב (בלוז דרומ-ארה"בי), לכתוב שירים עם משמעות כמעט קוסמית.... אך בדבר אחד הצליח: להפוך את התואר "כשרון מוסיקלי" לשם גנאי ואת הכשלונות ליעד נחשק. מוסיקאי משכמו מעלה, מנהל לייבל, מפיק עסוק, מרצה במכללת ספיר, פובליציסט פופולארי ועוד. לטובת המוסיקה בארץ, כדאי שכולם ייכשלו. תראו לאן זה הביא את דויד." ===================================== "זה היה גם יום ההולדת של דויד (מזל"ט וקונגרצולציה, ביג מן). וכאן גם אני חשתי צביטה קטנה בלב. ... כי בדמי ימיו, בשיא לבלובו, הוא עדיין הטרובדור הגדול שלנו, אך גם הרץ הבודד למרחקים ארוכים....נכון, רוב רובה של הבועה כבר חזתה בו משיק את אלבומו לפני שלושה שבועות וקצת, אך עדיין, משהו עצוב מקנן בי שכל השנים האלו הוא לא מצליח לפרוץ את "גבולות אושוויץ" (הברקה של אבא אבן הדגול) של האינדי הישראלי..." ======================================= הלהקה שלא הייתה" היא בעצם פרוייקט של אורי רז, יניב גולן, חגי נחתומי וערן רשף, בניצוחו של דויד פרץ, האיש והאגדה, על כיסא המפיק...." ===================================== וציטוט אחרון, מתוך האנציקלופדיה שלכם:
"זמר-יוצר, פובליציסט, מפיק מוסיקלי, מבקר מוסיקה, כתב, מרצה בפקולטה למוסיקה במכללת ספיר, מנהל פורום מוסיקה אלטרנטיבית ב-YNET. איש אשכולות, בור סוד שאינו מאבד טיפה, שהוא גם סנדק של סצינה שלמה ובעל כושר כתיבה מדהים. אם להשתמש קצת במטאפורה מן המקורות, אזי בבית המקדש נודעו שני עמודי נחושת שהחזיקוהו עפ"י תורת הסוד ושמם בועז ויכין ("יכין שיכון הבית לעולם ובועז שיתן האל בו העוז והקיום"). אם נתייחס לעולם האינדי הישראלי כאל בית המקדש, הרי שדויד פרץ הוא ללא ספק אחד העמודים שעליו עומד הבית. על זהות השני ניתן לכם להתדיין...".
======================================
אכן, דויד פרץ, הינו איש אשכולות, ידו בכל ויד כל בו.
אם נתייחס אל דויד פרץ, כהגדרתכם באנציקלופדית האינדי הפגאנית, אכן, נודעו שני עמודי תווך לבית המקדש: יכין ובועז. רק שכחתם לבשר את המשך הסיפור לקוראיכם. בנפול בית המקדש, "...צלל יכין....קרס בועז...." (תשאלו את גור צלליכין על פרוש שם משפחתו...). אם דויד פרץ הוא אחד מעמודי התווך של הבית, הרי שהבית היה אמור לקרוס מזמן. אבל הבית לא קרס... רק עמוד התווך נפל והתפורר. מסתבר שאפשר להמשיך לתפקד גם עם ריאה אחת בריאה.
11)
את באח מעדיפה את רוני דואני אה?? כנסו - ברפרץ [
22/12/2007 ]
אני לא נוהג להגיב בכלל. אבל הייתי חייב להתערב מה השטות שנפלה עלייך? אני (שלא כמוך) לא ציפיתי מהאלבום וזה אחד האלבומים היותר טובים ומיוחדים ששמעתי.. כנראה שמילים חזקות מאוד עם עם מוזיקה זה לא מה שאת אוהבת אבל הי אל תוציאי את זה ככה..
אלבום מ צוין.. הייתי אומר שהוא רק קצת מאחורי האלבומים של גבריאל בלחסן ...
10)
לא נכון - ה 1 [
22/12/2007 ]
אם משהו לא טוב, נשאיר לא את הקרדיט. לא מחייב להציג דברים אחרים לחיזוק. מה הקשר ?
הרעיון שלי היה להציג את מה שיש , והוא מעט מאוד. הרשימה קטנה מאוד. ( הכוונה לאלטרנטיבי, אקוסטי מהורהר כזה. פולקי)
מה זה משנה. אני או אוהבת את מה שיש. עלוב ביותר. זו האמת מבחינתי.
9)
האחת... - אבישי בושמלו [
22/12/2007 ]
שללת הרבה דברים אך לא הבאת חלופות. "יש התרחשות אחרת". היכן? מי הרוחש? קל מאד לפסול אך ראוי להביא בפני הקוראים את האלטרנטיבות.
8)
אכן תמונות קשות - האחת [
22/12/2007 ]
דויד הוא ה - נציג. ואוי לה לנציגות הזו.
הסצינה חיפשה לה מי להכתיר ובחרה בו. כי הוא נוגע בכל מיני תחומים.
הצד המוזיקאלי שלו , אפעס, מה לעשות , הכי חלש. אי אפשר לשקר לאזניים.
ממש דלילות.
הסצינה, או המלוכה, למה שקוראים "אלטרנטיבי" מורכבת (או הוגדרה והוצמדה ) משמות כמו
נועה בביוף (הצטרפה בסערה רק לפני שבועיים) נועם רותם - הנסיך. דויד פרץ - המלך. הדרהלוין, עמית ארז וגבע אלון, נציגי השפה האנגלית. והדור הותיקף בנאי, סחרוף, עוד בנאי, ואולי פורטיס.
רבותי, זה אסוני המקבץ הזה. משעמם, מביך דל, וגרוע.
אז מי צריך מלוכה כזו ?
ואני עם דעתו של אבירם .ל , חבל ש"האלטרנטיבה" הוצמדה לז'אנר המעייף, המרגש, הבכייני, העצל חסר המעוף של היוצרים הבינוניים האלה. יש המון התרחשות אחרת , הרבה יותר בועטת ונושכת.
כל הכבוד לקטרקאט על הכתבה הזו. הצפת דיון. (דויד פרץ ממלא בו רק תפקיד, לגבי המוזיקה שלו, שכל אחד יברר לעצמו. גם אני נכשלתי, ולא ניסיתי יותר מפעם אחת. חבל על הזמן.)
אף אחד לא אמר שדויד הוא ה-נציג של הסצינה האלטרנטיבית אך הוא בהחלט יותר מרוב הנציגים האחרים בהיותו דמות מרכזית הן כמפיק, הן כפובליציסט והן כיוצר. ומאיש אשכולות שכזה ניתן לצפות ליותר מדמות אלטרנטיבית אחרת. יש לך השגות על כך?
ידידי, המלומדים, שלום. דויד פרץ לא אכזב אתכם. בועת ההייפ שיצרתם סביב האליל התפוגגה לכם בפרצוף. דויד הוא אדם צנוע, ולא הוא שפך על עצמו את אלפי הסופרלטיבים, המאמרים, התיאוריות הפילוסופיות וברברת הפורומים האלטרנטיביים למיניהם. אתם הכותבים רשמתם זאת, במו ידיכם. יתכן והאמן גם האמין לכם בשלב מסויים, וציפה שכל מה שיוציא מידיו, יתקבל בברכה, על ידי המעריצים הפגאניים. יתכן ודויד, כוחו בהופעות ובהפקות לאחרים, ופחות לעצמו, ויתכנו עוד הרבה פרמטרים אחרים. בשורה התחתונה, המוזיקה מדברת בעד עצמה. כשדיסק חדש יוצא לאור, ומוכנס אל נגן התקליטורים, רוב המאזינים אינם טפשים: או שלמוזיקה יש ביצים, כוח, כישרון, סחף, כישרון, ייחודיות, עניין או שזה עוד הפקה משמימה. לא תעזורנה עוד אלף השמעות. כשזה לא זה, זה לא זה. והכתובת, הייתה על הקיר. ולאו דווקא על הקיר שמאחורי דויד פרץ, מכיוון שלא הוא נציג הסצנה האלטרנטיבית, כפי שהגדרתם אותו. דויד פרץ, סוחף לכיוון היצירה הכל-כך מרכזי ונדוש, שפשוט לא הבחנתם בכך. הייתם כעוורים. זה אמנם לא סותר את כשרונו הרב, אבל אולי הדבר יפתח את עיניכם, על מנת להבין שהסצנה האלטרנטיבית, שכה יקרה ללבכם, מושכת לכיוון המיינסטרים הדלוח, ולהבדיל, אינה זוכה לחשיפת היתר בה היא מעוניינת, ועל כך תסכוליה ומרמוריה הרבים. מסביבכם נמצאות כל-כך הרבה להקות בועטות וחיות, שחורכות בבשר החי, שמוציאות בכשרונן הרב הפקות שלא היו מביישות אף סצנה אלטרנטיבית במדינה מערבית כלשהי, אך אתם נדבקתם לאלילי השיממון. עדיף להתעורר מאוחר, מאשר לעולם לא. הסצנה האלטרנטיבית כפי שאתם מגדירים אותה ומנסים לקעקע את כוחה האמנותי, הפכה להיות, כמו הפנתר השחור, לוהט היצרים, משנות השבעים, שגילה שיש לו כסף וכעת הוא פנתר שמן, עייף ופתטי. דויד פרץ הוא יוצר. נקודה. אתם המעריצים המאוכזבים. נקודה. דויד פרץ אינו מייצג את הסצנה האלטרנטיבית. נקודה. ואתם לא מייצגים את הכותבים על הסצנה האלטרנטיבית. נקודה. שניכם יחדיו ניסיתם. שניכם יחדיו נכשלתם. מאחל לדויד עוד שנות יצירה פוריות רבות, ולכם פחות אלילים מכזיבים.
5)
יוסי... - Kettercat [
22/12/2007 ]
לעובדה שאני לא מזדהה בשמי אין סיבה מיוחדת. שמי בישראל מאיה, לא מסתירה ולא מתחבאת :) רוב האנשים יכירו אותי כ"Kettercat", וזה השם שאני דובקת בו בכל הרשת.
תודה אבל על התגובות :) - Kettercat (א.ק.א מאיה)
4)
זה מעניין - שרון [
22/12/2007 ]
איך אומרים בליסינג, באתי בגלל השירות הלכתי בגלל המחיר.
באתי בגלל ההייפ, הלכתי בגלל המוסיקה. זה בשורה תחתונה, סוד העולם .
אז כתרקאט, אל תקחי את זה כבד.
באמת אלבום משמים, נוטה למעאפן. אין שם כלום להתעכב עליו , נגינה (פחות מבסיסית), עיבוד ? אין בכלל. יש סאונד ו"צליל" לאלבום . רק זה. אין משהו קוהרנטי, הכל ... תחושה - אוירה.
השירה ? דויד זמר גרוע. נ-ק-ו-ד-ה.
מילים, כלום. גם אני ניסיתי ונכשלתי.
את לא הייתי צריכה אומץ (וגם לא קיוב) .. הגיע הזמן לשנות קצת את הנוהלים, כי בסך הכל כולם מעורבבים פה עם כולם, והעסק יצא קצת מראייה ראציונאלית של הדברים.
הבה ונביט בם נכוחה :)
שרון.
3)
חידוד - יוסי [
22/12/2007 ]
גם אני מסכים עם מסקנתה של הכותבת, אבל ההנמקה והתיאור שבביקורת לא משכנעים. כלומר, היום יש מקום לזמרים שהם לא-זמרים, או להפקות דלות, או לליריקה עילגת במתכוון. דווקא העובדה שפרץ, שיודע דבר או שניים על עבודת אולפן, לא הסווה את חולשותיו המובנות - זה ראוי ויפה. אני, בסופו של דבר, גם אחרי כמה שמיעות, לא ממש הבנתי למה האלבום לא היה מוצלח. אולי אם היה משווק כבוטלג, אנא עארף. גם העובדה שהכותבת לא מזדהה בשמה לא מוסיפה לאמינות אבל ח"ח לעורכי האתר שהעלו ביקורת כזו.
2)
אני המומה - ג. לוין [
21/12/2007 ]
כאילו, גם אני מסכימה איתך. פששש. זה כל כך מיוחד (למרות שזה הכי לגיטימי שבעולם) לחשוב שזה אלבום לא טוב.
ובכן, גם את היטבת עימו. אכן דויד , דמות נחשבת בסצינה האלטרנטיבית.
לי היתה הרגשה ש"גורלו" של האלבום, וכל הביקורות נכתבו עוד לפני שזה יצא. אך זה יצא, ומיד היה מבול של כתבות, טוקבקים תגובות וכו'.
עד כאן היסטוריה.
אני חושבת שזה אלבום משמים, קצר, משעמם, ללא איזה רעיונות מוזיקאלים חדשים. את בלוז הדלתא שמענו כבר לפני 60 שנה.
המילים ... "הייקו בלוז - חייב לזוז".... "יש סירות על קו המים ..." גם פה אין ממש בשורה.
נו, מדובר בטקסט תיכון ירוד למדי.
אין איזה הפקה, אז יגידו ... שירים קטנים ומקסימים. נו באמת.
בסך הכל , דויד כותב על מוזיקה, פעיל וכולי', אבל אני שבאה מ 12 שנות לימוד פסנתר , וחינוך אחר, ממש לא יכולה להבין למה הוא יחשב כזה מוזיקאי, באמת .. רמה כל כך נמוכה. אני מלמדת ילדים בני 10 ויש ביניהם, כבר אז, שמפגינים עוצמות הרבה יותר משלו. הרבה מעבר לקלישאת המרגש, שהיא, עושה רושם נשקו האולטימטיבי. נשק ? קפצונים.
מצטערת שככה אני היום, אבל זה דעתי, אל מול עובודות מאוד מאוד מוצקות.
כך או אחרת, דויד הוא תוצאה ישירה של תרבות האינטרנט. לא יודעת להמר לגבי הטווח הארוך, אבל לגבי דידי, הניגוד בין מה שאני חושבת, למה שעושה רושם קורה עם דויד פרץ, מראה שלאינטרנט, יש כח לפחות בטווח הקצר, או במובן הטריגרי של העניין.
ועל זה , אני לא מתה.
לילה טוב.
1)
אחלה כתבה - יפתח כרמלי [
21/12/2007 ]
אומנם אני מת על האלבום וחושב שהוא אחד האלבומים הכי טובים ששמעתי, אבל טוב לראות גם דעות אחרות בנושא.
