אולי בהשראת המוסיקה ותחום המחיה (תל-אביב, אלא מה?) של להקת האם Squid, נבצר מקומו של טל לוי מרשימת בוגרי הסצינה הבאר-שבעית, על אף שזכה במלגה מטעם העירייה למוסיקאים צעירים מהעיר. אולי מפני שעבר בגיל צעיר (20) מבירת הנגב אל מדינת תל-אביב.
טל לוי מנגן מגיל 7 ויוצר מוסיקה בעברית מאז גיל 16, אך לא דחק בעצמו לכיוון קריירת סולו עד אחרי הצבא. במקום, ניסה את מזלו במספר להקות אינדי זניחות במרכז, ביניהם הטאו של פו, בה שותפו מיכה הרשליקוביץ ושני חברי בוטן מתוק בקרקס לעתיד, ירון מיטלמן ואריאל קשת. באותה תקופה התאמן מספר כה רב של שעות ביום, עד שבגידי ידו התפתחה דלקת חריפה, שאיימה על המשך נגינתו. רופא פרטי הציל את היד וניר גבע, שחיפש באסיסט עבור הלהקה שלו, הציל את המשך הקריירה.
לוי השתתף בהקלטת אלבום הסולו של גבע ב-2001, שנגנז לבסוף, אך חבורת הנגנים (יחד עם יוני פריג' ובועז וולף) הפכו לבסוף לגרעין להקת Squid, עמה הקליט את אלבום הבכורה האפונימי ב-2008. גבע מצדו החזיר את נושא אלבום הסולו של לוי אל סדר היום. וולף התנדב לעזור בהפקת האלבום, כשבהקלטות מצטרפים אליו הגיטריסט דני וייצפלד (בוטן מתוק בקרקס) וחבורה של 20 נגנים אדיבים (ביניהם גני תמיר, גיא שוהם, רונן כוכבי, תומר צדקיהו, עפרי ברין ועוד). שש שנים של עבודה אינטנסיבית הסתיימו ב-2008 כשטלֵוי האלבום ראה אור, חושף השפעות של רוק קלאסי מהשישים ו-Fאנק מהשבעים. להופעות צירף את וולף (תופים) והגיטריסטים דני וייצפלד ואריאל פוליאקוב.
