עד כמה אפשר להקצין את האוונגארד ולרדת אל שורשי מחשבותיהם החולניות של גאונים מוסיקליים שנויים במחלוקת כג'ון קייג', ג'ורג' קראמב, סטיב רייך ואריק סטי? באינדי הישראלי לא בחלו אף פעם להתעסק עם חומרים אלו (או לפחות לנסות) ואנסמבל שתוק! האוזן, כמשתמע משמו, החליט לטבול ידו ביצירתו המסתורית של קרל היינץ שטוקהאוזן, המלחין הגרמני הנחשב לאבי המוזיקה התעשייתית והאלקטרונית.
אנסמבל שתוק! האוזן הוקם באוקטובר 2005 ע"י עידו עזריה, שבאותו זמן השתתף גם בנגינה על צעצועים וקלרינט בלהקת האוונגארד הקראטה באנד של איגור קרוטוגולוב. סביבו איגד מוסיקאים מובילים נוספים בתחום הקלאסי על נגזרותיו האניגמטיות: דניאל שריד על הפסנתר, עוזי פיינרמן (בום פם) על הגיטרה, טליה אילן (מקהלת גבעול) על הקלרינט, יהוא ירון הבלתי נלאה (לשעבר ריבר סטיקס ובאותו זמן בגוטל בוטל) על הקונטרבאס, חיים רחמני על עוד ופעמונים ותאיר פניני על חליל. על הבמה ביצעו יצירות כגון “Fur Kommende Zeiten” ("לעתיד לבוא"), שאינה מורכבת מתווים אלא אך ורק מהוראות טקסט - חלקן טכניות כמו "נגן צלילים שקטים וארוכים במיוחד" וחלקן על סף הפואטיות כגון "כוכבים נופלים עם משאלות כמוסות". בכל אופן, כולן ללא יוצא מן הכלל מופשטות ומעבירות את הכדור מהמלחין אל המבצע, ומן המבצע אל המאזין.
