חני ליבנה

חני לבנה נולדה בחדרה כחני לינדנבוים. את שירותה הצבאי היא עשתה בתחילת שנות ה– 70 בלהקת פיקוד הצפון, שבין חבריה אז היו גם אוהד נהרין ורוני וייס. הם השתתפו בתוכנית "רוח צפון" (1972), בבימויו של שמעון ישראלי, שבה בלט, מלבד שיר הנושא, גם השיר "דיינו", שנכתב על ידי תלמה אליגון ללחן של דרורה חבקין.

לאחר השחרור המשיכה לבנה להקליט שירי ילדים וחגים לאלבומי אוסף שהוציאה חברת התקליטים "סי-בי-אס". בעקבות נישואיה והולדת בתה היא לא התמסרה לפיתוח הקריירה שלה בקצב שאפיין זמרות אחרות שהשתחררו אז מהלהקה הצבאית.

ב- 1984 חזר לארץ המלחין נחום (נחצ'ה) היימן לאחר שהות ממושכת בחו"ל והעלה מופע משיריו. לצידו הופיעו על הבמה ארבעה זמרים, שהיו עד אז אלמוניים יחסית. נוסף על לבנה (ששינתה כבר את שם משפחתה) היו בצוות גם מאיר בנאי, משה דץ וליסה. מאוחר יותר הצטרפו לצוות "חופים" גם איציק בכר, שאול צירלין , ריבי בן בס"ט ודוד ד'אור.

במופע שרה לבנה עם הצוות את "שירים עד כאן" החדש, בדואט עם דץ היא שרה את "שמלת כלולות" ואת "שיר אהבה ישן" ("אניטה וחואן") וכסולנית ביצעה את השירים "חופים", "נחל התנינים" ו"החול יזכור". על עטיפת האלבום משירי המופע מופיע הצוות באווירה נוסטלגית בתמונה הכוללת גם את שיר, בתה של לבנה.

היימן המשיך לטפח את לבנה גם אחרי ש"חופים" ירד מן הבמה. ב– 1986 הוא הפיק לה את אלבום הבכורה שלה כסולנית, "הכרות", בעיבודיו של מתי כספי, שגם הלחין לה את להיטה הראשון "אישה". השיר זכה להשמעות רבות, וגם שירים אחרים מתוך האלבום, "יום הולדת" ו"הכרות", שיצאו אחריו לרדיו, זכו לקבלת פנים אוהדת למדי בתקשורת. למרות שלושת השירים האלו והדימוי האיכותי שנוצר ללבנה כזמרת, האלבום לא זכה להצלחה מסחרית, והיימן, שהשקיע בו מכספו, צבר בעקבותיו חובות גדולים. על אף הכישלון המסחרי המשיכו היימן וליבנה לשתף פעולה גם בהמשך דרכה.

ב– 1987 היא הוציאה את אלבומה השני, "מקלט ללילה", בהפקה מוסיקלית של גרי אקשטיין. למרות שניסתה להישמע בו עדכנית יותר, גם האלבום הזה לא הצליח, ובניגוד לאלבומה הקודם, לא שרד ממנו שום שיר משמעותי. באותה שנה הוציאו הדצים את אלבום הבכורה שלהם, "באותה המיטה", ולבנה, חברה קרובה של דץ עוד מימי "חופים", כתבה את המילים לשיר הנושא באלבום.

ב– 1989 הפיק "קול ישראל" תוכנית שהוקדשה לשיריו של איציק מאנגער בתרגומו של נתן יונתן ובלחנים חדשים של היימן. לבנה שרה בתוכנית את השיר "ערב" בכמה קולות, ללא כל ליווי מוסיקלי. התוצאה המלהיבה הובילה להקלטת האלבום "ווקליזה" (1990), שבו היא שרה עשרה משיריו של היימן ברבדים רבים של קולות וללא כל ליווי כלי. מהאלבום הצליח במיוחד השיר "ארץ שבעת המינים", שנכתב במקור כמנגינה לסרטו של מיכה שגריר "המלחמה שלאחר המלחמה" (1968) והוקלט מאוחר יותר גם בגרסה צרפתית על ידי הזמרת מרי לה פורה.

ב– 1995 היא הקליטה עם הזמר היווני הנודע ניקוס דימיטראטוס (כוכב הסרט "רמבטיקו") אלבום כפול משיריו של מנוס חג'ידקיס בעברית וביוונית. האלבום המושקע, שהוקלט בישראל וביוון, לא זכה להתייחסות הולמת בתקשורת, ומכירותיו היו בהתאם. השירים הבולטים בו היו "רקויאם לקיץ" ו"בוא נשכב לישון", שבוצע על ידם בדואט משולב של עברית ויוונית. באותה שנה ריכז היימן את מיטב שיריה של לבנה באלבום אוסף, שיצא בחברת התקליטים שלו, "טריטונוס", ונקרא "קסם כלנית לעד", כשם הדואט שהלחין לה ולחנן דיין באותה שנה לקראת פסטיבל המחולות של כרמיאל.

מאז המשיכה לבנה לשיר ולהופיע בעיקר במועדוני זמר, שם היא זוכה לפופולריות ולהערכה גדולה. בספרו "חמישים שנות זמר וסיפור" (הוצאת המוסיקה אור–תו, 1998) סיים היימן את רשימתו על לבנה במילים: "נותר לי רק לקוות כי תרבות הזמר ברדיו שלנו תאפשר לזמרת הנפלאה הזאת להמשיך ולהקליט עוד ועוד".