המוסיקאי, נגן הבס והזמר אבי בללי (יליד 1963) אהב מגיל צעיר מוסיקה אמנותית ומתקדמת. פופ מסחרי אף פעם לא ממש עיניין אותו, וגם להיות כוכב לא נראה לו מטרה רצינית בחיים. לכן, מרגע שהחל לפעול בלהקה, חיפש שותפים בעלי עניין מוסיקלי דומה. באופיר (צ'יקו) לייבוביץ' בגיטרות, אילן גרין בקלידים ודני מקוב בתופים הוא מצא פרטנרים טובים לאהבת המוסיקה לשמה, כך שההצלחות המסחריות של נקמת הטרקטור, והיו לה לא מעט כאלה, הן בעצם מעין טעות, מין בונוס לא מתוכנן.
המפגש המוסיקלי הראשון בין בללי ללייבוביץ' היה באמצע שנות ה-80 בלהקת מודוס ויוונדי, אך רק ב-1988, אחרי ניסיונות עם מוסיקאים אחרים בלהקות אחרות, הם נפגשו שוב וצירפו אליהם את גרין והמתופף אלי סרוגו. הם עשו חזרות ב"בטון" ברמת גן וניסו לעניין חברות תקליטים, אך לשווא. אחד השירים שעליהם עבדו אז, "נודד אלייך", הגיע בסופו של דבר לאלבום הבכורה של נקמת הטרקטור בעיבוד המקורי.
ב1989, אחרי דחייה של כל חברות התקליטים, החתים ניצן זעירא את הלהקה לחברה החדשה שהקים, "נענע". ללא סרוגו ועם דודי לוין בתופים ועליזה אברג'יל בקולות הקליטה הלהקה שירים אחדים בהפקת ברי סחרוף, ביניהם "שיר השכנה" שנשכח ו"עניין של זמן" (מ' בללי וגרין, ל' בללי), שהופיע בגרסת הוויניל של אוספ נענע מספר אחת. הקשר עם סחרוף ורמי פורטיס עזר להם למצוא שם ללהקתם: נקמת הטרקטור, על שם קטע גנוז של פורטיס.
באמצע 1989 חזר מאנגליה המתופף מקוב (לשעבר בצליל מכוון, הפלטינה) והצטרף ללהקה במקום לוין. תוך חודשיים הייתה הלהקה מוכנה להופעות (הבכורה נערכה ב"רוקסן" באוגוסט 1989) ולהקלטות (שנערכו בינואר-פברואר 1990).
האלבום "נקמת הטרקטור", בהפקה מוסיקלית של סחרוף, היה מאלבומי הבכורה המפתיעים והמשובחים במוסיקה הישראלית החדשה של שנות ה-90 . נקמת הטרקטור שאפה אומנם ליצור מוסיקה מורכבת ולא להיטים, אבל האלבום כלל כמה להיטים גדולים, שהפכו לשירי חובה בכל הופעות הלהקה גם עשר שנים אחר כך, ביניהם "משחק של דמעות" (מ' ול' בללי) ו"משתעשע" (מ' ול' גרין), שלוו בקליפים חדשניים, "סביב סביב" ו"ילד וילדה" (מ' ול' בללי וגרין), וגם "עפיפונים" (הגרסה העברית ל"Kites" של סיימון דופרי והקול הגדול) ועיבוד הדאנס לתפילה "אדון הסליחות".
לבללי וחבורתו זה לא הספיק. בזמן הקלטת האלבום הם החלו לעבוד עם הכוריאוגרף אוהד נהרין על המוסיקה למופע "קיר" של להקת בת שבע. ביוני 1990, חודש לאחר שיצא האלבום, התקיימה בכורת "קיר" ב"פסטיבל ישראל". אף אחד לא תיאר לעצמו אז שהפקת "קיר" עומדת להפוך לאחת ההצלחות הגדולות ביותר בתיאטרון המחול הישראלי, ושנקמת הטרקטור תחיה מאז חיים כפולים של להקת רוק עצמאית ושל להקת ליווי בהפקות מחול מצליחות.
באמצע 1991 יצאה הלהקה לראשונה לחו"ל עם בת שבע, ובאותו זמן החלה גם לעבוד על אלבומה השני. האלבום זכות הצעקה הוקלט תוך חודש בהפקה מוסיקלית של מרטין ראסל, מפיק בריטי שיובא ארצה במיוחד לצורך זה. גם באלבום הזה היה בללי היוצר העיקרי, אך גם לשאר חברי הלהקה ניתן יותר מקום לביטוי, והתחושה הכללית הייתה שהלהקה היא יותר להקה מאשר באלבום הראשון. בין השירים הבולטים באלבום היו "עד מתי" ו"ג'ונגל פיתוח" (מ' ול' בללי), "היא" ו"שקט" (מ' בללי, ל' נקמת הטרקטור) ,"זקנים" (מ' גרין, ל' בללי) ו"זכות הצעקה" (מ' גרין, ל' נקמת הטרקטור).
בתחילת 1992, כשיצא האלבום זכות הצעקה, הייתה הלהקה שוב בחו"ל בהופעות "קיר". ביולי אותה שנה היא התארחה ברוטרדם, הולנד באולפנו של פרנקי ליוורט והקליטה שם את רוב פסקול "קיר" בהפקתו של ליוורט. קטע אחד, העיבוד ל"אחד מי יודע", הוקלט מאוחר יותר בארץ, בהשתתפותו של אוהד נהרין בשירה. מקוב לא השתתף בהקלטות, נהרין הצטרף בשירה, ובקטע אחד ניגנו גם בליין אל. ריינינג'ר בכינור ויוהנה המינגחה בכלי הקשה.
בהמשך השנה השתתפו חברי נקמת הטרקטור בהלחנה ובביצוע של אופרת הרוק "סאמארה" שכתב הלל מיטלפונקט. הלהקה גם ניגנה באופרה עם דנה ברגר, אורי קצנשטיין ואלברט סופר. כל מי שראה את הצגות ההרצה ב"צוותא" בתל אביב טען שמדובר ביצירה גדולה, אך "סאמארה" מעולם לא הגיעה להצגות רגילות, ומותו של נסים ציון מ"צוותא" הוציא את הרוח ממפרשי ההפקה והיא נגנזה. רק שיר אחד מתוך האופרה, "אופניים וספר", הגיע אחר כך לאלבום של נקמת הטרקטור. בסוף השנה השתתפה נקמת הטרקטור בהפקה של גלי צה"ל "שוב יוצא הזמר" וחידשה בה את "תן כתף" (מ' אביגדור המאירי, ל' מרדכי זעירא) ו"פנצ'ר בגלגל" (עממי).
1993 הוקדשה להרבה מאוד הופעות וגם להשתתפות בפרויקטים מיוחדים, ביניהם של רשות השידור ביום הזיכרון, לו הקליטה הלהקה גרסאות ל"שיר הרעות" ול"אחי הצעיר יהודה", ובסגנון שונה בגלי צה"ל, שם הקליטה את הלהיט "רונה" יחד עם יוצרו, סמיר שוקרי.
ב1994 הופיעה נקמת הטרקטור לראשונה במופע אקוסטי (במועדון "ברקה" ביפו), אך רוב השנה הייתה מעוטת פעילות משותפת, עם פעילויות סולו של חברי הלהקה. בין השאר, בללי הלחין פסקול להצגה "יתומים" ב"הבימה" ועיבד והפיק מוסיקלית את אלבומה של טל גורדון טל גורדון, גרין הפיק את הסימן על הגב של להקת אוליב והצטרף ללהקת דוראלקס סדלקס ולייבוביץ' הצטרף ללהקת הבלוז סנהדרין. באוקטובר, כשמקוב הודיע על פרישתו מהלהקה, נראה כאילו נקמת הטרקטור הגיעה לסוף דרכה, אך לא כך היה. ללהקה הצטרף מתופף חדש, בן 17, אביב ברק, והלהקה חזרה להופעות והחלה לעבוד על שירים חדשים, כשהיא מאפשרת לכל אחד מהחברים להמשיך גם בפעילויותיו העצמאיות.
ב1995 יצא האלבום ארונות מטבח בהפקת הלהקה. רוב קטעי הרוק היותר מכוסחים הולחנו על ידי כל חברי הלהקה, אך הבולטים היו השקטים יחסית, אותם כתב והלחין בללי, ביניהם "דברי אלי", "העתיד" ו"אופניים וספר". הלהקה גם הקליטה שיר שנהגה לבצע בהופעותיה: "Memories" של אדמה ואש.
ב-1996 הופיעה הלהקה בעיקר במופע האקוסטי. היא גם הוציאה אלבום הופעה אקוסטי ברובו בשם מטבח אקוסטי, ובו מיטב להיטיה ("משחק של דמעות", "עפיפונים", "היא", "אדון הסליחות", "שקט", "דברי אלי", "העתיד" ועוד) וגם קטעים חדשים: "הפרי על העץ" ו"למה לכלוא את עצמנו". האחרון הוקלט בהופעה עם אריק חיות במרכז עינב, וכל שאר השירים הוקלטו בהופעה בפני קהל באולפן "נויז" בתל אביב. מנהל האולפן, ישי אמיר, שהוא גם מנהיג להקת אוליב, הקים חברת תקליטים עצמאית, "אל.איי.4", ונקמת הטרקטור הייתה אחת ההחתמות הראשונות שלו. באלבום של אוליב שהושלם באותה תקופה, תיק אישי, ביצעה הלהקה שיר גנוז של נקמת הטרקטור בשם "צף" (מ' בללי, ל' נקמת הטרקטור), ובללי גם ניגן בזורנה ונתן ייעוץ מוסיקלי בהקלטה.
באותה שנה השתתפה נקמת הטרקטור בקונצרט למכונות תעשייה בתיאטרון "ארקטר" מהולנד ובמופע "אינו אלא" במסגרת "הרמת מסך" של הכוריאוגרפית נעה דר.
בללי הוציא את אלבום הסולו שלו, יתומים וילדי האין מוצא, (ב"אל.איי.4"), גרין ניגן באלבום דום של דוראלקס סדלקס, הלחין פסקול למחול "עסקים כרגיל" והוציא אלבום סולו, לאן נעלם החושך כשמדליקים את האור.
ב-1997 החלה הלהקה לעבוד על המוסיקה למחזהו של שייקספיר "אותלו" בבימויו של יוסי פולק בתיאטרון חיפה, וב-1998 הקליטה הלהקה פסקול לסרטו של יונתן דרמון "סוף המשחק". שני קטעים מהפסקול יצאו בתקליט שדרים: "סוף המשחק" ו"המרדף" (מ' בללי, ל' בללי, לייבוביץ' וברק). הלהקה הופיעה הופעה חד פעמית אקוסטית בפסטיבלי "אוי ואבוי" בברלין, בהפקת אריק חיות. היא גם הקליטה את הגרסה שלה ל"אותלו" לתקליט טעות של הירח.
ב-1999 יצא האלבום טעות של הירח בהפקתו של בללי. זו הייתה בעצם יצירה עצמאית של בללי, שהתבסס על הטקסטים של "אותלו" והוסיף למוסיקה שיצר להצגה קטעים נוספים. טעות של הירח הייתה היצירה המורכבת והכי קשה לעיכול של נקמת הטרקטור, ובה בללי התקרב ביותר למטרתו הראשונית כשהקים את הלהקה עשר שנים קודם לכן: יצירת מוסיקה מתקדמת (בניגוד לפופ), שאינה מתחשבת בטעם הקהל או האופנה. באותה שנה הלהקה הלחינה והופיעה גם במחזה "רומיאו ויוליה" ב"תיאטרון חיפה".
בשנת 2002 קרה דבר מעניין בתחרות האוסקר הישראלי. זה לצד זה היו מועמדים אבי בללי, על הפסקול שהלחין לסרט "כנפיים שבורות" ואופיר לייבוביץ', על הפסקול שהלחין ל"חוכמת הבייגלה". בללי הוציא באותה שנה גם את כח האיזון, פסקול שהלחין לתוכנית של להקת המחול ורטיגו, ואת מיתוס, פסקול שהלחין להצגה של קבוצת אנסמבל של רינה ירושלמי.
בשנת 2003 יצא לנקמת הטרקטור אלבום האולפן לאן הולכים פתאום כולם. לפניו יצא הסינגל "מסכים שטוחים" שזכה לכמות השמעות נאה. מעט אחרי צאת האלבום, הגיע האלבום מטבח אקוסטי לזהב, שבע שנים לאחר צאתו. לכבוד המאורע העלתה שוב הלהקה באופן חד פעמי את המופע "מטבח אקוסטי".
