סדרני הדשא החלה דרכה כלהקה של תלמידי תיכון מאיזור נתניה, שהופיעה בבתי ספר ובמועדונים קטנים במרכז הארץ. מורג רובננקו (שירה) פגשה את מיכה קפלן (תופים) בזמן ששרה במקהלת "העפרוני", בניהולה של מיה שביט. קפלן ניגן תקופה מסוימת בלהקת זקני צפת. אל השניים הצטרפו רונן חג'ג' (גיטרות), ויריב שילה (תופים).
הסגנון האלטרנטיבי והרועש של סדרני הדשא נקלט באוזנו של איציק ליכטנפלד, המנהל-מפיק של זקני צפת. הוא ראה את סדרני הדשא בהופעה, והציע ללהקה את עצמו כמנהל- יחצ"ן. בדיעבד הצטערו חברי הלהקה על כך שהסכימו לעבוד עם ליכטנפלד. הלהקה הוחתמה בחברת "N.M.C", והחלה להקליט את אלבומה הראשון. ליכטנפלד הביא את יובל שפריר כמפיק מוסיקלי, אך חברי הלהקה לא הסתדרו איתו, גם מכיוון שמראש רצו לעבוד עם ברי סחרוף. בינתיים, חזר ליכטנפלד בתשובה, והחל להתרחק מהאולפן והעבודה. ניתוקו של ליכטנפלד הביא להקפאת ההקלטות של סדרני הדשא על ידי "N.M.C".
ב-1997, לאחר שלוש שנים של דחיות, נכנסו חברי הלהקה לאולפן הקלטות ותוך ארבעה ימים הושלם אלבומם, "רקוב", בהפקתו המוסיקלית של סחרוף. מתוכו יצאו לרדיו השירים "קדרים באים" ו"בובה שמן". הסגנון הפוסט-פאנקי (Post-Punk) הרועש והמכוסח של הלהקה, יחד עם המילים הפרובוקטיביות של רובננקו, הפכו את "רקוב" לאלבום "לא ידידותי" לרדיו הישראלי, ולכן לא זכתה הלהקה לא זכתה לחשיפה רבה, על אף שקיבלה התייחסות מאוד חיובית מצד מבקרי המוסיקה. לאחר צאת האלבום פרש מן הלהקה המתופף, יריב שילה. את מקומו תפס בן רכטמן, שניגן בתזמורת הצבא האדום בברית המועצות, שם ישב שם בכלא בגלל שזייף באחת ההופעות.
