בניגוד ללהקה הקודמת של שם-טוב לוי ושלמה יידוב, קצת אחרת, בצליל מכוון הם לא יצרו יחד אלא רק הקליטו שירים שכל אחד מהם יצר לבדו. לוי הלחין ושר למילים של אישתו הטרייה, צפנת ירון-לוי, את "(סמבה) סיפור של יום" ו"בלדה לאיו" למילים של אברהם חלפי, את "בלילה" וחידוש ל"יכול להיות שזה נגמר" (מ' יהונתן גפן) שהלחין לאריק איינשטיין. יצחק קלפטר שר חידושים ללחניו ל"שיר אהבה בדואי", "צליל מכוון" ו"לוקח את הזמן". יידוב שר את לחניו ל"ימים לבנים" (מ' לאה גולדברג), "ילדי הירח" (מ' אהוד מנור) ו"בדרך אלייך" (מ' יעקב רוטבליט). בהופעות הלהקה שרו השלושה שירים נוספים ממיטב להיטיהם.
עם שלושת החברים ניגנו אבנר יפעת בבס ודני מקוב בתופים, ובהקלטות ניגנו בתופים גם אלון הלל, איקי לוי ומאיר ישראל. דודו אלהרר הפיק עם עופרה קיבי. את העטיפה עיצבה מיכל לויט עם צילום של ג'ראר אלון. המופע של "צליל מכוון" בייצוג נעם סמל היה להיט גדול ורץ בהצלחה רבה כשנה.
