בסוף שנות התשעים, עת סיים את לימודיו בבי"ס תלמה ילין, אדם שפלן היה עוד אחד ממאות מוסיקאים מלומדים שנפלטים לשוק העבודה ומחפשים מקום להפגין בו את כישוריהם. כמו רבים, עבד כנגן סטודיו עבור אמנים מנוסים שהזדמנו לאולפני ההקלטה. כעבור חצי עשור, שפלן הפך לאימפריית באס, הסינגולדה על 4 מיתרים, חבר בכיר במספר הרכבים בו-זמנית ונגן אולפן מבוקש עבור מוסיקאים אחרים, שעתה עשו את צעדם הראשון בעולם המוסיקה.

אדם מאירי שפלן נולד באטלנטה, ארה"ב ועלה לארץ ב-1983. כאן למד פסנתר בגיל 6 וגיטרה בגיל 11. ב-1993 נרשם לבי"ס תלמה ילין למוסיקה, ובמסגרת הופעות במגמת התיאטרון הלחין מוסיקה להצגות "גן ריקי" מאת דוד גרוסמן ושנה לאחר מכן ל"ליל העשרים" מאת יהושוע סובול. כעבור ארבע שנים סיים את לימודיו עם ציון לשבח על פעילות במגמת הג'אז ומצא עבודה כעוזר טכנאי באולפן "החדר" , תחת הדרכתם של צוף פילוסוף וקובי אייזנמן. ב-1998/9 שיתף פעולה עם מלחיני התיאטרון אבי בנימין ואורי וידיסלבסקי בפרוייקטים שונים והשתתף בהופעות מזדמנות של הרכבים שונים.

הוא לקח שיעורים פרטיים אצל נגנים בעלי שם כגון רוני פיטרסון, אבי רוטברד , וולטר בלנדינג  ועמית גולן. ב-2000 החל ללמוד לנגן על קונטרבס אצל גיל סמטנה. בשנה זו גם החל לעבוד עם שמות מוכרים יותר מהאינדי הישראלי - רונה קינן ושלומי שבן. זו היתה רק תחילתה של קריירה עמוסה שהתפתחה מאז ועד היום. ב-2001 החל לעבוד עם ברי סחרוף, עמיר לב ורפי פרסקי. ייסד וחבר באנסמבל המוסיקה החופשית Pezz, השתתף בג'ם סשנים עם הרולד רובין (עמו אף טס לרומניה להשתתף בפסטיבל הג'אז הבינ"ל בסיביו כחלק מרביעיית הרולד רובין), ניגן באלבומים של אריק איינשטיין, אפרת בן-צור ודנה אינטרנשיונל ואף הלחין יחד עם ינאי ניר מוסיקה לפרסומת למותג האופנה "כתומנטה".

עוד שנה עברה והקונצרן השפלני התפשט: הוא ניגן בהופעות עם דיויד ברוזה, אביב גפן, שלומי שבן, גליה ירון, דני זמיר, הבילויים, יוקה ימומוטו, רונה קינן ותל-אביב ארט אנסמבל; ניגן באלבומים של מג'יק ומוניקה סקס; השתתף בפסטיבל "ג'אז, בלוז ווידיאוטייפ" בסינמטק ת"א עם רביעיית הרולד רובין, במופע משותף של רונה קינן והדרה לוין ארדי בפסטיבל "עושים אהבה בירושלים", בערבי הזכרון של מאיר אריאל וענבל פרלמוטר ועיבד, הפיק וניגן בשיר "ככה סתם" של סשה ארגוב (יחד עם שחר חזיזה ויפתח כדן) כחלק מתקליט רב משתתפים בסדרת אלבומי מחווה למלחיני פופ ממוצא יהודי, בהוצאת הלייבל האמריקאי צדיק בניהולו של ג'ון זורן.

בשנתיים הבאות המשיך להקליט, לנגן ולהופיע עם אמנים שונים (אפרת בן-צור, הבילויים, ברי סחרוף, אינפקציה, דיקלה, רועי אדר, רונה קינן, פרוייקט "נשים שרות גולדברג", my second surprise ועוד), אך לראשונה "התמסד" וחבר במספר להקות כחבר מן המנין. ב-2003 התקבל ללהקת אטליז, פרוייקט הצד הלייט-גותי משהו של גיא בן שטרית. הוא הצטרף לרשימה המכובדת של הנגנים שהרכיבו את מקהלת גבעול (יחד עם מאיה דוניץ, נועם ענבר [הבילויים], חגי פרשטמן, יוני סילבר ואייל תלמודי, בין היתר) ולקראת סוף השנה חבר ללהקת The Girls של שרון קנטור. יחד עם להקותיו הקודמות Pezz ותל-אביב ארט אנסמבל, הוא התחרה עם חגי פרשטמן על המוסיקאי העסוק ביותר. עוד באותה שנה תיפקד כמלחין שותף ונגן במוסיקה מקורית של אורי פרוסט לעבודת המחול "בארץ שחורה שחורה" של קבוצת נעה דר, הלחין וניגן חי עם אורי פרוסט בעבודת מחול של תמר בורר וענת שמגר "לוייתנים" והופיע עם סקסופוניסט ומלחין הרעש דרור פיילר בחאן י-ם.

ב-2005 הצטרף ללהקת הליווי של קוואמי "החלבה סייטן ווייבס" וניגן בכמה קטעים באלבום הפואמות של רומן באימבאייב ודני צוקרמן, "הלוואי וגודביי".