כמנהג סולנים רבים וטובים אחרים, גם עידו לדרמן לא שמר על קפאיו ולא הסתפק בהנהגת הרכב הנו-מטאל שלו אמסטפ, כך שהזנקת קריירת הסולו העצמאית שלו היתה רק שאלה של זמן. לדרמן מסתודד שנים על הבמות ומאחוריהן (בין היתר הקים את אולפני ההקלטות גרוב בררמת השרון) ו-2008 היתה השנה שבה הכריז על עצמאותו המוסיקלית - מבלי להזניח את שאר עיסוקיו.

עד 2008, ניתן היה למצוא את לדרמן בעמדת הסולן של אמסטפ וכבאסיסט הרכב הראגאמאפין הרמה"שי התקוה 6 (עם תקופה קלה כבאסיסט ליידי מקבת'). 2007 היתה שנת הפריצה של התקוה 6 (עמ םהקליט את אלבום הבכורה האפונימי) ואילו 2008 היתה שנת המשכיות מוסיקלית של אמסטפ (שבאמתחתה כבר הונח האי.פי אזרחות זרה), אך לדרמן הצליח להשחיל בין עיסוקים אלו זמן ומרץ עבור הקלטת אלבום הבכורה, "האור בעיניים". לשם כך ארז את פקלאותיו ואת שני חבריו רועי חלד (תופים) ועופר זיו (גיטרה) והמריא לאולפני פלאש של איתן בן חורין באורלנדו, פלורידה.

לאלבומו של לדרמן נטו שכם כמה מהשמות הבולטים בארץ: בעבודת ההפקה סייעו אסף אמדורסקי ("מזל שאת") וארקדי דוכין ("עוד פעם") ובכתיבה מאיר גולדברג, שתרם שלושה שירים.