מעניין אם הורי משפחת שנדר הירושלמית ידעו איזו שלישית מפורסמים היא מגדלת בבית. האם לא מספיקה משרתו של האב - ערן שנדר - כפרקליט המדינה בין 2004-2007 כדי להביא את הפירסום הביתה? כנראה שלא. בנותיו שלי ונעמה השיגו את פרסומן בזכות: הראשונה כסולנית Visiting Hours, השניה כשחקנית טלויזיה (למשל בטלנובלה "חשופים"). בנו לא נותר מאחור: בעודו מנכס את הכינוי DJ Caress, פעל ניתאי בתחומי ההיפ-הופ הירושלמי, תחום עמוס לעייפה, ובכל זאת קנה בו שביתה.

בטרם הוציא חומרים רשמיים בעצמו, עזר ניתאי בהפקות עבור חבריו למיקרופון הן בכתיבת שירים, בלחנים ובהפקה. בעיקר נעזר בו חן רותם, אקא סגול 59, ששנדר שותף בהקלטות שני אלבומיו "שני הצדדים של סגול 59" (2003) ו"היפ הופ איינשטיין" (2006). בנוסף שותף באלבומים "החיים עושים אנשים קשים, רוצה להרגיש?" של טאבו פלוס (2004), "הבזק אור חולף" של שאנן סטריט (2007), "נצחון" של רוקי בי (2003) ואלבום הבכורה האפונימי של 51%.

שנדר הקליט לא מעט רמיקסים עבור אחרים. בין היתר ניתן למצוא את מיקסוסיו עבור צדיק זכריה וקוביאשי פורצלן. אך מעבר להתערות בחברת ההיפהופרים הירושלמים, מצא זמן גם להקליט כמה שירים בעצמו. ירית הפתיחה היתה ב-2005, כאשר שיחרר את האי.פי הראשון "תרדמת ליטוף - דגימות" בלייבל של יורם אליקים, משהו על הדרך. האי.פי כולל מיקס של יאיא (מהצמד האלקטרוני גאזה, הנשוי לאחותו שלי) לקטע "בועטים בחול". כעבור שנה שיחרר את הסינגל השני, "סוגר בריח" וב-2008 את הסינגל השלישי "תרנגולים", יחד עם שלישית ההיפהופרים הערבית DAM (המוכרת מקטע הפתיחה של הסדרה "עבודה ערבית" ומהראפר המוביל שלה, תאמר נאפר). בסינגל "תרנגולים" נוספו מספר רמיקסים, ביניהם של ג'וני הקטן, מיול דרייבר ומארקי פאנק.

העזרה לחברים השתלמה בהדדיותה: אלבום הבכורה של קארס, "מכירת חיסול", יצא ב-2008 בלייבל "משהו על הדרך" ובין התורמים היו טאבו פלוס, שאנן סטריט, גליה ירון, DAM, שמעון אדף וכמובן Visiting Hours.