Kadaver
יוצר נויז קיצוני ונאקרופיל שהמוסיקה שלו לא מומלצת לבעלי לב חלש ולנשים בהריון
יוצר נויז קיצוני ונאקרופיל שהמוסיקה שלו לא מומלצת לבעלי לב חלש ולנשים בהריון
הקשר הגורדי שבין מוסיקה אקספרימנטלית קשה כגון נויז ודרון עם הצד הלא בדיוק אסתטי של החיים ידועה מימים ימימה. הרצון לזעזע ולטלטל את המאזין עז וכל האמצעים כשרים. בתחום זה באמת שאין פרות קדושות. מיכאל זולוטוב, הפועל תחת השם קדאבר (יש כנראה משהו בשם הזה שמתקשר טוב לרעשים מבחילים ומטונפים, ע"ע Cadaver Eyes), זכה לכינוי נאקרו-פנאטיק, בשל חיבתו העזה לחדר המנתחים ולמעשים לא ממש קורקטיים שנעשים שם בחסות החשכה. לא לבעלי לב חלש ולנשים בהריון, כן למאזינים במצב רקבון מתקדם.
זולוטוב מוציא אלבומים ו-DVDים מאז 2005 במספר לייבלים שונים, שהישראלים ביניהם הם רד בוטקה ו"טען! כוון!! אש!!!", תת הלייבל של החזית המזרחית. שמות האלבומים מעידים כאלף עדים על הנאקרופיליה שמחלחלת ליצירתו: Dead Inside, Dissected, Necro Pleasures ועוד. את האלבומים מלווים עטיפות שלא מותירות הרבה מקום לדמיון - גופות מבותרות, איברים מדממים לצד איזמלים, רופאים מנתחים ובכלל, אוירת המכון הפתולוגי והרעשים שמלווים הסרת רקמות ואונות מאיברי הגוף - באמצעים אנלוגיים - תוארו היטב בביקורת באתר יורק על האלבום Dissected: "אין שום חמימות בחדר הניתוחים של Kadaver, הרעש מרוחק, משרה אווירה מנוכרת וניהיליסטית, לאורך כמעט כל הקטעים, במיוחד ב-Crystal Surgery, הקטע הראשון, יש מעין echo כזה שגורם לי לדמיין איזה האנגר ברזל ענק, אולי מפעל נטוש, בו מתבצעות פעילויות כירורגיות אסורות על ידי מסורים חלודים ולא בדיוק לתועלת המין האנושי". לאלבום זה צורף תער לשימוש כראות עיניו של המאזין. האלבום אגב, יצא רשמית ב-06.06.06 בהוצאה מוגבלת של 66 עותקים ו"הוקלט רשמית עבור יום השטן", אליבא דלייבל.
את הוולנטיינ'ז דיי של 2008 חגג זולוטוב בשני סינגלים מיוחדים בלייבל "טען! כוון!! אש!!!": "Happy Valentine" ו-"My Valentine" הוגבלו ל-50 עותקים כל אחד, כאשר שניהם מכילים טראק אחד באורך 5 דקות. הלייבל שיחרר בוקסט מיוחד של שני הסינגלים עם סינגל נוסף - "My Special Valentine", גם הוא טראק של 5 דקות, שהוגבל ל-20 עותקים ונחתם אישית בדמו (!) של זולוטוב.
